מילון מושגים

בהמשך עמוד זה מוגדרים מושגי יסוד חשובים, מומלץ לכל אדם לקרוא בעיון ולהבין היטב את הגדרות הר"מ ומשמעותן. היכולות של כל אחד מאיתנו, להתמודד בהצלחה מול הרשויות, במקרה של מחלוקות או אי הסכמות, תלויות במידה רבה בבקיאות שלנו בהגדרות האלה:

הסרטון המצורף: בר שיקום – הגדרה תפקודית חשובה לאיכות החיים
מקרה אחד מתוך עשרות מקרים שחוויתי בעבר, הממחיש את חשיבות הדיוק בהגדרה תפקודית!
ראו נא את המקרה של דנה, קשישה בת 81 – כמה חשוב היה להגדיר נכון!
חובה לראות עד הסוף!
הערה: לרשותכם טקסט הסרטון, למעוניינים בכך, בתחתית דף זה.

מושגי יסוד חשובים:
צעיר – עד גיל 65, צעירה – עד גיל 62, קביעה"מנדטורית" עוד לפני הקמת המדינה.
זקן – גיל 65 ומעלה, זקנה – גיל 62 ומעלה (להבדיל מגיל פנסיה זקן-גיל 67, זקנה-גיל 64).
הערה: אין אחידות או הסכמה חד-ערכית, עד כדי אבסורד, בהגדרות, לעיתים אף בין משרדי הממשלה השונים.

קריטריונים תפקודיים בסיסיים (קת"ב) – ללא עזרת הזולת:
—1. לבצע מעברים: משכיבה, לישיבה, לעמידה, להליכה ולהפך.
—2. להתלבש/להתפשט
—3. לאכול
—4. להתקלח
—5. לשלוט בסוגרים
—6. להתמצא בזמן ובמקום.

מושגים כלליים:

עצמאי – מסוגל לבצע לפחות 5 מתוך 6 קריטריונים

תשוש – לא מסוגל לבצע 2 מתוך 6 קריטריונים​​​​​​​

סיעודיים – לא מסוגלים לבצע מעברים (קריטריון 1) ובנוסף לא מבצעים 2 (או יותר) מתוך 6 קריטריונים​​​​​​​

תשוש-נפש – לא מתמצא בזמן ובמקום ובנוסף לא מבצע 2 (או יותר) מתוך 6 קריטריונים.
כן מסוגל לבצע מעברים (אפשרי בעזרת מקל, הליכון, דחיפת עגלה וכד')

סיעודי-מורכב – אדם במצב תפקודי (סיעודי זמני או קבוע, או אחר) התלוי בזולת (אינו יכול לתפקד לבד) ובנוסף לכך נושא מחלה פעילה נוספת, כרונית או זמנית, כגון: חולה דיאליזה, אונקולוגיה, פצע לחץ בדרגה 3 (או יותר), מצב גופני ירוד לאחר שהייה ארוכה במיטה או כתוצאה מניתוח קשה/ארוך/רציני/מסובך ועוד…

משרד הרווחה – בתחומו עצמאים ותשושים (רישוי בתי אבות). סיוע במימון מח' רווחה עיריות/מועצות.

משרד הבריאות – בתחומו סיעודיים ותשושי-נפש (רישוי בתי חולים). סיוע במימון לשכות הבריאות האזוריות.

קופות החולים – מטפלות וממנות חולים במצב סיעודי-מורכב.

קוד מב"ר – קוד משרד הבריאות – סיוע כספי משרד בריאות

קוד הועדה – סיוע כספי משרד רווחה

בית אבות – מקום מגורים לאנשים מבוגרים בד"כ, עצמאים או תשושים, המסוגלים בלא עזרת הזולת לבצע מעברים. מקומות אלו מפוקחים ע"י משרד הרווחה, עם רישיון בפיקוחו. שם קולע יותר למקום שכזה צריך היה להיות בית אמהות, כיוון שתוחלת החיים של נשים גבוהה ב-5 שנים מהגברים, מכאן יוצא שכמעט בכל רחבי העולם, כ-80% מתפוסת בתי אבות הן נשים….

בית הורים – שם נרדף לבית אבות. עם זאת יש לציין שאפשר לקיים עסק עד 11 מבוגרים, במבנה אחד בלא צורך ברישיון משרד הרווחה. אפשר לכנות אותו בית הורים, אך אסור לכנותו בית אבות.

בית אבות לעצמאיים – מושג שאינו מושג רשמי. הכוונה במקרה שכזה לבית אבות אשר שוהים בו אנשים עצמאיים. אגב, לעתים ישמש מקום שמוגדר כך לדיור מוגן עם שינוי שיטת התשלום לשהייה במקום וכן קיום השגרה היום יומית השונה מעט
מדיור מוגן, בתחום הטיפול רפואי, ההשגחה רפואית שונה מעט והסיוע בפעולות שגרתיות כמו עזרה/השגחה ברחצה במקלחת החדר ועוד.

בית אבות סיעודי – מושג שגוי, שאינו מושג רשמי. למקום שכזה יש רישיון מטעם משרד הבריאות. השם הנכון (והרשמי) הוא בית חולים סיעודי.

בית חולים סיעודי – השם הנכון למקום בו שוהים אנשים (ברובם מבוגרים) סיעודיים.
רישיון מב"ר (משרד הבריאות). במקום יש מכלול רחב יותר של עובדים מקצועיים במפתח שמחייב מב"ר, טיפול פיזי ורפואי שוטף, 24 שעות אחות מוסמכת בכל מחלקה (עד 36 דיירים), נוכחות פיזית של רופא בהתאם ולפי מספר הדיירים במוסד,
כאשר שאר הזמן מכוסה ע"י רופא כונן העונה לטלפון במיידי ומגיע במידת הצורך למוסד תוך 20-30 דקות. כל אלה בנוסף למכון לפיזיותרפיה, מרפא/ה בעיסוק (תעסוקה), קלינאי/ת תקשורת, דיאטנית, עובדי תחזוקה, נקיון, כביסה ועוד.

בית אבות לתשושי נפש – מושג שגוי, שאינו מושג רשמי. השם הנכון (והרשמי) הוא בית חולים לתשושי נפש, (לעתים מהווה מחלקה מתוך בי"ח סיעודי).

בית חולים לתשושי נפש – השם הנכון למקום בו שוהים אנשים (ברובם מבוגרים) תשושי נפש. רישיון מב"ר (משרד הבריאות). בדומה לבית חולים סיעודי, דייריו אינם עצמאיים, אלא זקוקים להשגחה מלאה 24 שעות. גם כאן יש מכלול רחב של עובדים מקצועיים בדגש על יכולות וכישורים
לטפל במבוגרים שסובלים מדמנציה לסוגיה המתאפיינת בפגיעה חמורה ביכולות הקוגניטיביות שלהם.
ה"ייחוד" במקום זה הוא באי יכולת הדייר לצאת מדלתות היציאה בכוחות עצמו. (קודן פתיחת הדלת שאין ביכולתו ל"פענח" אותו, צמיד על גופו שמזהיר בצפצוף על סכנת יציאה מהמקום וכד'). יציאה מחוץ למחלקה הסגורה מסכן מאוד את הדייר ב-2 היבטים בולטים:
האחד אין ביכולתו להכיר את הדרך חזרה, במקרים קשים הולך לאיבוד לאחר צעידה של מטרים בודדים…
והשנייה אין לו כל מודעות לסכנה, כמו הליכה/ריצה אל הכביש הסואן בלי כל מחשבה או בקרה…

דיור מוגן – עד שנות ה-60-70 של המאה שעברה היה מושג זה שגור בפי כל כמקום בו שוהים מבוגרים, חסרי בית (מה שנקרא היום הוסטל). כיום הכוונה לבית מלון לאנשים מבוגרים עצמאיים, בדר"כ בעלי אמצעים כספיים מעל לממוצע, המסוגלים לשלם סכום נכבד (מאות אלפים וגם מיליוני שקלים כפיקדון או דמי כניסה) בסמוך למועד הכניסה.
המקום דומה למלון (מפואר וברמת שרות ומלונאות גבוהים) מעין קניון בו יש את כל הדרוש לחיים איכותיים ונוחים לרבות שרותי כביסה, גיהוץ, ניקיון, ברכת-שחייה, ספרייה, שמירה ואבטחה, מכוני טיפוח אישי, מכוני כושר וספורט, מסעדה, מוצרי מכולת.
לדיירים בחירת רכישת חדר סטודיו קטן ועד דירה רחבה בת 3 חדרים עם שכלולים נוספים.
ישנם מקומות אליהם מגיעים זוגות, (או בודדים, בודדות למציאת זוגיות…), בשנות ה60-70 לחייהם, הממשיכים בחייהם כרגיל: עבודה, טיולים, חו"ל וכד'…

בית אבות משולב – מכיל במחלקות נפרדות דיירים במצבי תפקוד שונים כגון: עצמאים, תשושים, סיעודיים ותשושי נפש. לעתים יש בבתי אבות שכאלה מחלקות נוספות כמו מחלקת התאוששות, החלמות, שיקומיות וכד'. יתרון בולט בבית אבות / בית חולים כאלה הוא שהיית הדייר בכל מצב בו הוא נמצא כרכע, או יהיה בעתיד, בלי צורך לעזוב את המקום כתוצאה של שינוי מצבו תפקודי (שינוי לטובה או לרעה), ישנם מצבים בם שני הזוג שוהים במקום, לא בהכרח באותו חדר או באותה מחלקה, אך באותו מוסד, בגלל הבדלי הגדרות תפקודיות ביניהם.

בר שיקום – מושג רפואי/תפקודי חשוב במיוחד, לגבי אדם במצב תפקודי המוגדר בד"כ סיעודי (שאינו מסוגל לבצע מעברים ובנוסף לא מסוגל לבצע עוד 2 או יותר מהקריטריונים התפקודיים הבסיסיים), אך עדיין לא הגיע להחלמה או לשיא יכולתו התפקודית. הגדרה חשובה עד כדי כך שאסור לבית החולים (בכל רמה) לשחרר אדם שמוגדר ככזה, עד שיגיע למצב שבו יוגדר שאינו בר שיקום .

קבלת השירות מתבצעת בכל המסגרות הרפואיות בתיאום ובאחריות עם קופת החולים ובמימונן, לעתים בהשתתפות סמלית של המשפחה, בפחות מ-10% דמי האשפוז, כ-120 ש"ח ליממה.
שאינו בר שיקום – אדם שהיגיע לשיא יכולתו התפקודית, או לשיא שיקומו מבחינת המחלה שבגינה הוגדר קודם לכן כאדם בר שיקום. זהו השלב בו מכריזים על תאריך שחרורו.

הערה : במקרים בהם קיימת מחלוקת, לגבי הגדרת המצב, (בר או שאינו בר שיקום) בעיקר בין בית החולים, החפץ לשחרר ולפנות את המיטה, לבין המשפחה החפצה בשיקום מלא והחזרה למצבו התפקודי / רפואי הקודם, טרם כניסתו לבית החולים, קיימת אפשרות מעשית לגשר על הפער בין הצדדים ולהגיש קבילה בטלפון 5400* או בהגעה לאחר תאום:
לנציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות